כאשר הלמידה פגשה את הרגש…
כשרק התחלתי את דרכי בהוראה, חיפשתי פתרונות ודרכים לקידום תלמידים. פניתי למיטב המורים שהכרתי, כדי שיעזרו לי לתרגם את התיאוריה שרכשתי באקדמיה – למעשה. הייתי כל כך מרוכזת בלימוד על פי שיטות וכלים שמדברים בשפה אחת – “שפת הלמידה”. הרגשתי שלמידה מסוג זה – לוקה בחסר ולכן, גיוונתי עם אמצעים לימודיים שונים, שילבתי משחקי למידה וכרטיסיות עבודה, ועם זאת, חשתי שהילד לא מוּנָע – חוויית הלמידה חסרה. התובנה שהנחתה אותי בשעתה ואשר הובילה אותי לבצע שינוי חשיבתי הייתה, ש- “למידה משמעותית” איננה מתרחשת באמצעות הקוגניציה בלבד, אלא שילוב מושכל של מרכיבי הלמידה והרגש יסלול דרך ויצור גישה לימודית שונה. אנחנו יודעים למדוד הישגים ולפרוט אותם לציונים, אך תחושות ורגשות אינם ברי מדידה ודיוק. הרגש הוא “הזרז” של תהליכי למידה. בשעה שהילד לומד ומצוי בתחושת רגש חיובית, קל לו יותר ליצור הקשבה והפנמה של החומר הנלמד, המיקוד והריכוז טובים יותר, הוא חש חיוני ומסוגל לבצע מטלות מהן יפיק תוצרי למידה מיטביים ויחווה הצלחה.
כאשר “למידה פוגשת את הרגש”, נוכחות הילד במעגל הלימודי משמעותית מאוד ומשפיעה על המסוגלות, המוטיבציה והעשייה – ורק דברים טובים קורים:
- הילד יודע לשמר יכולות לימודיות
- בהדרגה חל שיפור בהישגים
- הילד מאמץ דפוסי עבודה נכונים
- הילד מגלה חוזקות
- הביטחון העצמי עולה
- הילד לומד להתנהל באופן עצמאי
- הלמידה מעודדת את הילד לאחריות ומשמעת עצמית
בהזדמנות זאת, אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו, לקורסי הקיץ של “מרכז יסודות למידה”. בקורסים הילדים רוכשים אסטרטגיות למידה ואסטרטגיות ניהוליות כהכנה לשנת הלימודים הבאה .
בהצלחה,
פנינה